הדבר הראשון בבר-במרתף הזה הוא שהוא די מרווח. ערימות של חדרים. הרבה שולחנות וכיסאות, מקום לרקוד (אם בא לכם) או פשוט לשבת ליד אחד השרפרפים בבר כמוני. דיברתי עם כמה בחורים קוריאנים שהם קבועים בבר והם היו ידידותיים. בעל הבר - שמנהל אותו כבר 8 שנים - והעוזר שלו היו גם ידידותיים. כשביקרתי אתמול בערב ישבה קבוצה גדולה של חברים ואחד מהם פשוט קם באקראי ועשה הופעת ריקוד משלו לשיר קיי-פופ. הוא ממש התעניין בזה וכל כך כיף לראות אותו. מאוד אהבתי את ויוה.

בר נחמד. מושך בחורים צעירים יותר. אבל אני בשנות ה-40 לחיי והרגשתי רצוי. כל יום ראשון השני הוא ערב סלסה עם קבוצה מסבירת פנים של קבועים. כנראה שיעורי סלסה ביום שלישי. ערב מיקרופון פתוח ביום רביעי רגוע. בעל הבר מתוק וקשוב.

בר זה מפורסם עם אירועי תרבות רבים. ביקרתי כאן ביום רביעי, יכולתי לראות ולהקשיב הרבה הומואים שרים שיר. זה היה די מעניין. ראוי לבקר בהחלט.

ביקרתי במוצאי שבת, כמה בני 20 חמודים רקדו לקיי-פופ. כל כך חוצפה ומצחיק. מאסטר הבר אמר שפסנתר חי ברביעי. אז ביקרתי בבר הזה שוב ביום רביעי. כמה הומואים שרו שירי בלדה בפסנתר LIVE. כל כך משעשע.